יום שבת, 7 בדצמבר 2013

ARTtik ארט-תיק 002

תיק 002: אומן דיגטלי: משה נחומוביץ

משה בן 28 נולד וגדל בפרדס חנה
פורטרט עצמי, משה של חורף
תמיד גר במושבה
למד במכינה לעיצוב גרפי בתל אביב
מאז הלימודים עסקתי בצילום סטודיו, ארועים, מוצר, גרפיקה, ציור ומה לא?!

על דרך המייסדים בבית ישן וגדול מסתתר סטודיו ובו גר ה"אומן הדיגטלי" עם שפם של סלבדור דאלי ובקרוב גם חתול. 
משה ואני למדנו יחד בחטיבת הביניים, בפייסבוק ראיתי שהוא מציג את עצמו בתור צלם/גרפיקאי/צילום פיקטוראלי, משהו לא ברור. רפרוף באלבומים שלו גילו לי צלם אדיר עם יכולות פוסט-פרודקשיין מטורפות. בין התמונות ראיתי שאני מזהה כל מיני מפורסמים.
מתוך יום צילומים בעיר הגדולה,
צלם לא ידוע
"מי מצולם שם?", "סקאזי..", ומי עוד? אני רואה עוד", "את יכולה להסתכל באלבומים אולי תקלטי עוד כמה", "אני לא מכירה שמות משה!", "גם אני...(-:".
לפני חמש שנים התגלגל לצילום יח"צ של אברהם טל, בהמשך צילם לו את העטיפה לסינגל "אני איתך" , מאז צילם עוד להקות, זמרים וזמרות, dj שונים ושחקנים.

משה נחומוביץ' forum club
שאלתי את עצמי מה יש לו לעשות עם סטודיו בכרכור? וקפצתי עם בעז הקטן לבדוק את העניין. התשובה שלו הפתיעה אותי, חשבתי שמי שמצלם בתוך הברנז'ה התל אביבית לא יצלם כל דבר.
"אני עובד כל יום בתל אביב. אפילו רוב הפגישות שלי מתקיימות בת"א. אבל בסוף של יום, אני אוהב לחזור לשקט של האזור כאן, אל האנשים והסביבה."
הוא הסביר לי שהוא רוצה לצלם הכל, ארועים, אנשים, תינוקות, חתונות, מוצרים, אוכל, ממש לא עלתה לו לראש העבודה מול משרדי היח"צ התל אביבים.
האמת שהוא הסביר שהוא לא צלם, הוא גרפיקאי, או בעצם צייר על מחשב, אמן דיגטלי. נתן לי הצצה לקובץ פוטושופ של "סקאזי", שכבה על שכבה של ציור והדבקה, חוץ מהבגדים שעל גופו, והמזוודה שבידו, משה צייר הכל על מסך ה"וואקום" שלו. אין לתאר כמה התלהבתי.
אבא של משה היה מצייר בשמן, וכשהיה קטן אהב להסתכל עליו בשעה שהיה מצייר, מכאן הפתח לעולם האמנות.

ישבנו שעה ארוכה ודיברנו על המקצוע, מה עושים איך עושים? כמה גובים? מי ברח לנו עם הכסף? מה אהבנו בתיכון? איזה ציוד קונים? איך מחליטים לפתוח עסק?
היתה שיחה מאוד מעשירה, קיבלתי השראה לרדוף אחרי החלום.
עסק לא קורה ביום אחד, רישמית משה מתקיים מהצילום שלוש שנים ואין לו מושג מה יביא מחר, היום הוא נראה רגוע ובטוח, יש לו עוד המון רעיונות להמשך.
הכל הוא לומד לבד, מתייעץ עם חברים למקצוע ופשוט עושה!
בשמחה הייתי נשארת לעוד שעות של שיחה אבל נראה לי שזה כבר נקרא סדנא או קואצ'ינג בימנו, ואז כבר הייתי צריכה לשלם לו.

קישורים למשה נחומוביץ' Moshe Nachumovich Pictorial Photography
 מייל: mozesart@gmail.com

משה נחומוביץ' forum club

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

בית המצורעים וקרנטינה

יום שישי כ"ט בנומבר, בירושלים קר וצלול כמו שרק בירושלים יכול להיות.
צילום שלי, הכניסה לבית המצורעים
בעל, אמא ותינוק צועדים במורד רחוב דוד מרכוס אל בית החולים הנסן- בית המצורעים.
נכנסים דרך שער לגן שבטח היה יפיפה בזמנו, עם השקייה שהתבססה על הזרמת מים בתעלות קטנות. עכשיו הכל יבש ורק עצי דקל וכמה קקטוסים מקשטים אותה. היא עדיין יפה.
צילום שלי, חצר פנימית
בכניסה לבית ולתערוכה קרנטינה יש טקסט ארוך ומפוצץ על התערוכה בהקשר של המקום, דיבור על מצב של הסגר, בדידות, ניתוק וכו... אותי זה לא שכנע. אילולא צילום יפיפה בתוך קופסאת אור של עמית ברלוביץ לא הייתי ממשיכה להסתכל.
שאר העבודות היו עבודות וידאו, מכיוון שאיני מבקרת מקצועית כלל אני לא יכולה להסביר באופן מושכל מדוע כל כך השתעממתי. אז נשאיר את זה בזה.
השיפוץ של בית החולים מאוד יפה, שכחו כמה צינורות מכוערים בחזית ונראה שנגמר הכסף בדיוק כשהיה צריך נגיעות אחרונות, סה"כ מבנה מרשים, תערוכה...לא בשבילי.
צילום שלי, חדר לדוגמה
אם הגעתם כבר עד תאטרון ירושלים או סתם הסתובבתם באזור כנסו להתרשם, מי יודע אולי התערוכה כבר תתחלף.

טוב שהרמנו את רוחנו עם מרק קובה סלק ב"לינק" ואח"כ ביקרנו את סבתא וסבא באבו-תור היפה.




מחוץ למסגרת "החלל הקונבנציונאלי"

בתוך התערוכה "קרנטינה"