ARTtik ארט-תיק 002

תיק 002: אומן דיגטלי: משה נחומוביץ

משה בן 28 נולד וגדל בפרדס חנה

פורטרט עצמי, משה של חורף

תמיד גר במושבה

למד במכינה לעיצוב גרפי בתל אביב

מאז הלימודים עסקתי בצילום סטודיו, ארועים, מוצר, גרפיקה, ציור ומה לא?!

על דרך המייסדים בבית ישן וגדול מסתתר סטודיו ובו גר ה"אומן הדיגטלי" עם שפם של סלבדור דאלי ובקרוב גם חתול. 

משה ואני למדנו יחד בחטיבת הביניים, בפייסבוק ראיתי שהוא מציג את עצמו בתור צלם/גרפיקאי/צילום פיקטוראלי, משהו לא ברור. רפרוף באלבומים שלו גילו לי צלם אדיר עם יכולות פוסט-פרודקשיין מטורפות. בין התמונות ראיתי שאני מזהה כל מיני מפורסמים.

מתוך יום צילומים בעיר הגדולה,
צלם לא ידוע

"מי מצולם שם?", "סקאזי..", ומי עוד? אני רואה עוד", "את יכולה להסתכל באלבומים אולי תקלטי עוד כמה", "אני לא מכירה שמות משה!", "גם אני...(-:".

לפני חמש שנים התגלגל לצילום יח"צ של אברהם טל, בהמשך צילם לו את העטיפה לסינגל "אני איתך" , מאז צילם עוד להקות, זמרים וזמרות, dj שונים ושחקנים.

משה נחומוביץ' forum club

שאלתי את עצמי מה יש לו לעשות עם סטודיו בכרכור? וקפצתי עם בעז הקטן לבדוק את העניין. התשובה שלו הפתיעה אותי, חשבתי שמי שמצלם בתוך הברנז'ה התל אביבית לא יצלם כל דבר.

"אני עובד כל יום בתל אביב. אפילו רוב הפגישות שלי מתקיימות בת"א. אבל בסוף של יום, אני אוהב לחזור לשקט של האזור כאן, אל האנשים והסביבה."

הוא הסביר לי שהוא רוצה לצלם הכל, ארועים, אנשים, תינוקות, חתונות, מוצרים, אוכל, ממש לא עלתה לו לראש העבודה מול משרדי היח"צ התל אביבים.
האמת שהוא הסביר שהוא לא צלם, הוא גרפיקאי, או בעצם צייר על מחשב, אמן דיגטלי. נתן לי הצצה לקובץ פוטושופ של "סקאזי", שכבה על שכבה של ציור והדבקה, חוץ מהבגדים שעל גופו, והמזוודה שבידו, משה צייר הכל על מסך ה"וואקום" שלו. אין לתאר כמה התלהבתי.
אבא של משה היה מצייר בשמן, וכשהיה קטן אהב להסתכל עליו בשעה שהיה מצייר, מכאן הפתח לעולם האמנות.

ישבנו שעה ארוכה ודיברנו על המקצוע, מה עושים איך עושים? כמה גובים? מי ברח לנו עם הכסף? מה אהבנו בתיכון? איזה ציוד קונים? איך מחליטים לפתוח עסק?
היתה שיחה מאוד מעשירה, קיבלתי השראה לרדוף אחרי החלום.
עסק לא קורה ביום אחד, רישמית משה מתקיים מהצילום שלוש שנים ואין לו מושג מה יביא מחר, היום הוא נראה רגוע ובטוח, יש לו עוד המון רעיונות להמשך.
הכל הוא לומד לבד, מתייעץ עם חברים למקצוע ופשוט עושה!
בשמחה הייתי נשארת לעוד שעות של שיחה אבל נראה לי שזה כבר נקרא סדנא או קואצ'ינג בימנו, ואז כבר הייתי צריכה לשלם לו.

קישורים למשה נחומוביץ' Moshe Nachumovich Pictorial Photography

פייסבוק: https://www.facebook.com/mosheNachumovichPhotography

 מייל: mozesart@gmail.com

משה נחומוביץ' forum club

בית המצורעים וקרנטינה

יום שישי כ"ט בנומבר, בירושלים קר וצלול כמו שרק בירושלים יכול להיות.

צילום שלי, הכניסה לבית המצורעים

בעל, אמא ותינוק צועדים במורד רחוב דוד מרכוס אל בית החולים הנסן- בית המצורעים.
נכנסים דרך שער לגן שבטח היה יפיפה בזמנו, עם השקייה שהתבססה על הזרמת מים בתעלות קטנות. עכשיו הכל יבש ורק עצי דקל וכמה קקטוסים מקשטים אותה. היא עדיין יפה.

צילום שלי, חצר פנימית

בכניסה לבית ולתערוכה קרנטינה יש טקסט ארוך ומפוצץ על התערוכה בהקשר של המקום, דיבור על מצב של הסגר, בדידות, ניתוק וכו... אותי זה לא שכנע. אילולא צילום יפיפה בתוך קופסאת אור של עמית ברלוביץ לא הייתי ממשיכה להסתכל.
שאר העבודות היו עבודות וידאו, מכיוון שאיני מבקרת מקצועית כלל אני לא יכולה להסביר באופן מושכל מדוע כל כך השתעממתי. אז נשאיר את זה בזה.
השיפוץ של בית החולים מאוד יפה, שכחו כמה צינורות מכוערים בחזית ונראה שנגמר הכסף בדיוק כשהיה צריך נגיעות אחרונות, סה"כ מבנה מרשים, תערוכה...לא בשבילי.

צילום שלי, חדר לדוגמה

אם הגעתם כבר עד תאטרון ירושלים או סתם הסתובבתם באזור כנסו להתרשם, מי יודע אולי התערוכה כבר תתחלף.

טוב שהרמנו את רוחנו עם מרק קובה סלק ב"לינק" ואח"כ ביקרנו את סבתא וסבא באבו-תור היפה.

מחוץ למסגרת "החלל הקונבנציונאלי"

בתוך התערוכה "קרנטינה"

לוח נוב-דצמבר חנוכה! ויש גם מה לעשות עם ילדים (יצירתיים)

לפרטים לחץ

לפרטים לחץ

לפרטים לחץ

תערוכה במוזיאון לאמנות רוסית ברמת גן
לפרטים לחץ

לפרטים לחץ

לתערוכות מציגות נוספות שהמלצתי עליהן החודש

לחץ כאן

מוזיאון העיצוב חולון
לפרטים לחץ

המשכן לאומנות עין חרוד- העמק הוא חלום

בוקר יום ראשון, סבתא, אמא ותינוק בדרך אל העמק.
חצי שעה, אנחנו במשכן לאומנות בעין חרוד.
בעז אכל לפני היציאה אז כל שנותר הוא להחליף חיתול מלא ולהתחיל להתרשם. 

אפרת שוילי- לא לפחד כלל 2003

בחלל המרכזי ובחדרים שמסביב מציגה תערוכת הצילום הרטרוספקטיבית של אפרת שוילי "נקודה מול נקודה עבודות 1992-2012". המשכן לאומנות, חלל מאוד מרשים, גבוה ומואר באור טבעי. הד של כנסייה כמעט כשברקע מתחילים לשמוע קולות ממיצב הווידאו לא לפחד כלל, חמש דמוית שרות משירי ארץ ישראל הטובה, חיתוך של תמונת פספורט על עמוד ברזל, הדמויות נראות כמו מכונות משונות, מגוחכות מעט. 

אפרת שוילי-בתים חדשים בישראל ובשטחים הכבושים

בסדרה בתים חדשים בישראל ובשטחים הכבושים (1992–1998), תצלומי שחור לבן של ערים נטושות, הצלמת מראה כיבוש/התיישבות (תלוי את מי תשאל) דרך אדריכלות צפופה ומשעממת. על הקיר ממול, לא במקרה, הסדרה שרים בקבינט הפלסטיני 2000, אותם צילמה שוילי (ולא סיימה בעקבות האינתיפאדה השנייה) בצורה שאפיינה פורטרטים מצולמים של ראשי ממשלה ישראלים בעבר.
סדרות נוספות שהוצגו, עסקו בעיצוב זיכרון השואה דרך סיפורי המשפחה שלה.


עבודותיה כולן עסקו בזהות ישראלית אותה היא בוחנת דרך צילום סטילס ווידאו. העבודות בעלות מסר בהיר, הרגשתי שיש לה על מה לדבר והיא רוצה שכולם יבינו. מצד אחד מאוד ביקורתית ומצד שני אמפתית לבעייתיות שבזהות הישראלית העכשווית.
התערוכה בנויה מקסים, מבנה החלל כאילו נולד לתערוכה הספציפית הזאת, הודות לאוצרת עדנה מושנזון.

בית הקפה "ביקלס" (ע"ש האדריכל שבנה את המשכן) היה סגור אז יצאתי להאכיל את בעז על הדשא בשמש הנעימה, לרגע חלמנו שאנחנו קיבוצניקים, זמזמנו "העמק הוא חלום", התגעגעתי לתקופה שלי ברפת קיבוץ גבע...ואז עלינו לאוטו הליסינג של סבא וחזרנו לכרכור.

תערוכה מצוינת
ככה פותחים שבוע

רוני

לוח נובמבר שבוע 3

גלריה שלוש- שיח גלריה 30.11.13 12:00

גלריה קונטמפוררי

מוזיאון פתח תקווה- שיח גלריה 16.11.13 12:00

מכון שפילמן לצילום - הרצאה 24.11.13

גלריה גורדון 

מוזיאון עין-חרוד

מוזיאון על התפר

ג'ף וול מוזיאון תל אביב לאומנות

בית החולים הנסן, צילום: תמר הירדני
תערוכה מציגה קרנטינה

שרון יערי זנק אל עצמך- מוזיאון תל אביב לאומנות

ג'ף וול מוזיאון תל אביב לאומנות

ARTtik ארט-תיק 001

קולב שפם של סטודיו כתם

תיק 001: עיצוב: מאי פלדה, שי אלבלק וסטודיו כתם

מאי בת 28
תושבת פרדס-חנה משנת 1994
בוגרת מחלקת עיצוב תעשייתי תואר הנדסאי במכללת ספיר 2012
לתקופות קצרות גרתי בתל אביב, קיבוץ דורות ורחובות
מאז קבלת התואר עסקתי ב home styling , מיצוב חנויות, ייצור ושיווק של מוצרים שעיצבתי.
חזרתי למושבה באביב האחרון (2013)

שי בן 29
תושב פרדס-חנה טרי 2013 (נולדתי בלונדון גדלתי בקרית אונו)
בוגר מחלקת עיצוב תעשייתי תואר הנדסאי במכללת ספיר 2011
לתקופות קצרות גרתי בקיבוץ דורות
מאז קבלת התואר עסקתי בפרויקטים של פיתוח מוצרים ליזמים. בעלים של סטודיו כתם.

הדפסת מזוזה

ברחוב המלאכה, כמה מתאים, עובדים זוג המעצבים, מאי ושי. נפגשו בלמודים ומאז קושרים את חייהם במוצרים מקוריים ורעיונות משוגעים.

הדפסות תלת מימד

מאי, גדלה להורים אמנים מעצבים, לא התכחשה לגנים, למדה עיצוב תעשייתי ובפרויקט הגמר שעשתה נשבה גם הרוח המקומית הקוראת לחיים אקולוגיים יותר. מאי עיצבה מייבש כביסה אקולוגי,לצפייה בסרטון הסברה, לחץ, ובמהלך הלימודים עיצבה מוצרים יפים, שימושיים וייחודיים. לעבודות של מאי לחץ כאן.

בסטודיו הקטן והיפה שלהם עובדת בלי הפסקה מדפסת תלת-מימד של שי, מאי בין המחשב למחברת משרבטת רעיונות ופתרונות לחללים בעייתיים ולמוצר הבא. המדפים והשולחנות (מעשה ידיהם) מלאים ביציקות הבטון המעוצבות של שי ובמודלים שלי מאי. ברקע, מוזיקת רגאיי.

"אז איך זה לחזור?"

צילום מתוך הסטודיו,
שולחן מודולארי של מאי
קערת בטון של שי

"תשמעי, לגור במקום שבו גדלתי, בתוך סביבה יוצרת, חצר, סככת עבודה, פשוט חובה ליצור בתנאים האלה." +מאי פלדה 

בתור אחת ששבה הביתה בעצמה אני מבינה למה היא מתכוונת, התחושה החמה של הבית, ראש נטול דאגות והשמיים הם הגבול. 
גילוי נאות, ההכרות שלי עם מאי היא כבר מהתיכון (מעל עשור), מאז ומתמיד לשבת עם מאי לשיחה זה סערת מוחות, רעיונות מרעננים ויוזמות חדשות. 

היום, שי, מאי ואני מטעינים אחד את השניה במחשבות על העתיד "ועושים מה שאנחנו עושים בכל לילה, מנסים להשתלט על העולם!" - פינקי והמוח. סתם. או לא (-:

בנימה רצינית, טוב לראות אמנים שבים ושווים באזור.
נתראה בביקור הבא
רוני

קישורים לסטודיו כתם:

פייס -https://www.facebook.com/pages/KeTem-StuDio/265358480153877?ref=hl

אתר - http://www.ketemstudio.com/

אטסי -   ketemstudio.etsy.com 

נוצה ועופרת - תערוכות בחיפה

יום חמישי. 9:30 בול. הגענו, סבתא אמא וילד למרכז האקדמי ויצו בחיפה. יום העיון בנושא התערוכה נוצה ועופרת מתחיל, ואני מניקה במשרדי המחלקה לצילום. 

צילום: הרצי שפירא

חצי שעה אח"כ ואנחנו נכנסים ליום העיון בו נכחו הסופר/משורר רוני סומק, פרופ׳ מיכה קירשנר,פרופ׳ דוד אלכסנדר, פרופ׳ דוד זינדר ודוקטור אורית שחם גובר. בחדר שיחה על חברה, אמנות, שירה וצילום. כל אחד מהדוברים דיבר בערך רבע שעה והיה מעניין מאוד. בקומת הכניסה מוצגת התערוכה שבה השתתפתי מתוקף היותי סטודנטית בקורס שנה קודם לכן (העבודה שלי, לחצו כאן). לא יכולה להמליץ כי אני משוחדת אבל יש מבחר של פורמטים וכל סטודנט/ית בחר לתקשר עם שיריו של רוני סומק איך שבא לו/לה. ( עבודות מוצגות לחץ .

 בקומה השניה בגלריה ע"ש מורל דרפלר (קומת הצילום), נפתחה תערוכה חדשה "Message in a bottle, yeah" , צילומים שנעשו ברשת החברתית "אינסטגראם".

בנתיים, במוזיאון חיפה לאומנות, מן-המוכן, מאה שנה לרדי-מייד. 37 אמנים, ושלוש אוצרות שחולמות דושן. מתאים לאוהבי אומנות מודרנית עכשווית.

בנוסף, באגף האומנות הצעיר יותר, "האגף" גלריה לאמנות עברו למשכנם החדש. לא הצלחתי להבין מהפירסומים אם כבר מוצגת שם תערוכה, כדאי לבדוק. בלי קשר ממליצה לעשות סיבוב בעיר התחתית ובנמל המתחדש (סיכוי גבוה שלא ביקרתם שם מעולם).

בוואדי ניסנס פלאפל אלוהי של הזקנים בנג׳לה, מיד ברחוב מעל סנדוויץ ברכה מחכה לנחם כל אורח, לא רחוק משם חומוס באבו-מארון ועוד אוכל טוב ועוד ועוד.

אז בואו לחיפה! (לא ביום ראשון)

שבוע טוב

לוח נובמבר שבוע 2

תערוכות מציגות במוזיאון תל אביב לאומנות:           

שרון יערי: זנק אל עצמך

יום רביעי 06 נובמבר 2013

יום שבת 26 אפריל 2014

מיכה בר־עם:
קו מפריד
תצלומים ממלחמת יום הכיפורים

יום שישי 19 יולי 2013

יום שבת 07 דצמבר 2013

ג'ף ווֹל: נראוּת

יום שני 16 ספטמבר 2013

יום שבת 25 ינואר 2014

לכל התערוכות לחץ כאן

 פרטים נוספים

פרטים נוספים                 


פרטים נוספים

פרטים נוספים

פרטים נוספים
פרטים נוספים

חגיגה של צילום במוזיאון תל אביב לאומנות

11:00 הגענו, אמא, סבתא אח וילד למוזיאון תל אביב לאומנות. הנקה זריזה פלוס חיתול חדש בפינה של האגף החדש ויצאנו לעבר "האגף הישן" לתערוכה של שרון יערי, זנק אל עצמך.התערוכה מוצגת באולם הגדול בבנין המרכזי. התרשמות חיובית מהטקסט הקצר של האוצרת, ואז נפתחת מולי התערוכה. תמונות בגדלים שונים, צבעוניות, שחורות ולבנות, דיגטליות, אנלוגיות, מסגרות שונות, וכמובן תצלומים שקשה להוריד מהם את העיניים.מפגן כח של איכות צילום והדפסה שמרשימים אותי, סטודנטית משוחררת שבילתה עד לפני ארבעה חודשים במעבדה הדיגטלית ועמלה ימים ולילות על פרוייקט הגמר שלה בצילום, טירוף (לחובבי הז'אנר (-:).
למכורי הצילום אוסיף שלא צויין תחת הצילום מהי הטכניקה, דבר שגרם לי למשחק ניחושים והתקרבות לתצלום בנסיון לזהות במה צולם? איך פותח? איך הודפס.
התערוכה מאגדת 80 תצלומים מכל מיני עבודות, מוכרות יותר ופחות, בפורמטים שונים ומגוונים. יערי, צילם ברחבי הארץ ומציג מציאות מלנכולית דרך צילום יפייפה.
התצלומים שישארו איתי הם "אחרי שיטפון, נחל הבשור, 2010" (מימין). צילום כל כך שקט שמעיד על הרעש הגדול שהתרחש לפני.
בעיני, תערוכה חובה. לא לפספס. 

משם עברנו לגלעד אופיר זוכה פרס קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי 2013. תצלומי נוף ישראלי, עיסוק בתרבות מקומית, קומץ תצלומים מוכר למדי, קומץ יפה ומרשים  אך כנראה יעניין מאוד את מי שלא נחשף להם עד עכשיו או שוב, למי שרוצה לראות איכות צילום והדפסה מרשימים. הגעתי כבר למוזיאון לא הייתי יוצאת בלי לעבור בחדר הזה סה"כ מדובר בקלאסיקה.

מעבר חד לאגף החדש, במסדרונות ובחללים השונים, עבודה סרוגה ענקית שמלמטה נראית, ותסלחו לי, כמו ביצים של שור. בנימה רצינית יותר, עבודה מרשימה השייכת לג'ואנה ושקונסלוש. ה"דבר" העצום הזה ממלא בצבעוניותו את כל האגף החדש, תחושה שדרקון סיני ברח מהתהלוכה ועצר לנוח במבנה. כמובן שהטקסט שמדבר על העבודה הוא ממני והלאה, מוזמנים להתרשם בעצמכם. לוזיטנה 2013

בגלריה לצילום מוצגת תערוכה, המציינת ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים, כוללת כ-40 תצלומים שצילם מיכה בר–עם ערב המלחמה, במהלכה, מתוכה ובזמן אמת. חובה נקודה.

הדובדבן שבקצפת, ג'ף וול - נראות. לצלמים ואוהבי הצילום, לראות בארץ את עבודותיו הקלאסיות שעליהם לומדים בשנה א בבתי הספר לצילום, זהו רגע שיא. לא אסתיר, התרגשתי, חזרתי שוב ושוב לאולם והתרשמתי מחדש. הסצנות המבויימות של ״רגעים שאין בהן כלום״, שימוש מדהים בתאורה, איכויות חלומיות. כל כך נהנתי שקשה לי להתרכז, מזל שכתבו כל כך יפה באתר של המוזיאון: "וול מתייחס לרגע החולף ולשגרת היומיום, אך למרות החזוּת הישירה של תמונותיו, הן אינן תצלומי רחוב בנוסח "הרגע המכריע". הימנעותו מקלישאות הצילום התיעודי עומדת ביסוד הסגנון ה"קרוב לתיעודי" שלו ומנחה את הנוסח המקביל של העשייה ה"קולנועית": שִחזוּר מדוקדק של סיטואציות המועלות מן הזיכרון ושל רשמים כפי שנקלטו בתודעה, תוך הפניית תשומת לב לתהליכי העיבוד, תודעתיים וטכניים, והדגשת המרחק והפער מן הקליטה האוטומטית או האגבית."

 13:00 במסעדה החדשה, פסטל, עסקית צהריים טעימה טעימה וקדימה הביתה התינוק צריך לנוח.

מבחינתי יום מושלם, מוזיאון תל אביב ריכז בשבילי את מיטב הצילום, יש תמורה בעד הנסיעה מכרכור הרחוקה. ממליצה בחום.

רוני

הצהרת כוונות והפעם באמת

עבר שבוע מהפוסט שהיה אמור להוציא אותי מהבית לסיבוב אומנים חדשים במושבה. השגרה של ״חופשת הלידה״ סחפה אותי וחוץ מטיפול בתינוק הספקתי לצאת להתנסות בחוגי ספורט שונים. בכל זאת ״יציאה״. אז אומנים חדשים טרם פגשתי אך כבר קבעתי כמה פגישות. בשביל להישאר עסוקה החלטתי שעלי לצאת לראות קצת עולם. לראות תערוכות. הרי חייבים להישאר מעודכנים כדי לפעול במרחב הזה. לכן  מטרת הפוסט הזה הוא אירגון מחדש של עצמי, לעבור על רשימת התערוכות של נובמבר, לסמן לי את המעניינות ביותר ולצאת!

להלן הציפיות (וההמלצות ) שלי בתחום הצילום, לחודש הקרוב:

שרון יערי זנק אל עצמך

ז'אנר: צילום

תאריך פתיחה: 5 נובמבר 2013

שם המקום: מוזיאון תל אביב לאמנות

כתובת: שדרות שאול המלך 27, תל אביב

שעות פעילות: א' סגור ב', ד' 16.00-10.00 ג', ה' 22.00-10.00 ו' 14.00-10.00 שבת 16.00-10.00

התערוכה תציג שלל עבודות שלו בפורמטים שונים וטכניקות שונות, אישית אני שואבת הרבה השראה מצלומיו, אם זה היכולת הטכנית המדהימה שלו בזמן הצילום וכן בטכניקת ה"פוסט פרודקשיין" בהדפסות והפיתוחים. בטוחה שלא אתאכזב מהתערוכה הזו.

נוצה ועופרת- התכתבות צילומית עם שירי רוני סומק

ז'אנר: צילום

תאריך פתיחה: 24 אוקטובר 2013

תאריך סגירה: 12 ינואר 2014

שם המקום: הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה

כתובת: הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה

שעות פעילות: א'-ה' 18:00-10:00, ו' 13:00-10:00, שבת 14:00-10:00

טלפון: 04-8562555

7.11.13 יום עיון בהשתתפות מיכה קירשנר, רוני סומק ועוד.

 "את הקשר בין שירה לצילום אפשר לסכם בשלוש מלים: אהבה ממבט ראשון. המשורר הוא צייד. הצלם הוא צייד בריבוע. שניהם אורבים לרגע בו תלכוד עינם את מה שאף אחד לא ראה לפניהם. ולכן אני שמח לטנגו הזה שבין שירי הריקוד שלי למצלמות הסטודנטים של מיכה קירשנר". רוני סומק, מתוך: "הרגע בו התחילו המצלמות לרקוד: 10 הרהורים בעקבות המפגש בין המצלמות לשירי הריקוד".

לתערוכה זו אני אגיע למעשה כי אני מציגה שם עבודת וידאו. העבודות נעשו במסגרת קורס בהנחיית פרופסור מיכה קירשנר.

לא הספקתי לראות אותה תלויה, אך אגיע ליום העיון, אני מאמינה שימי עיון נותנים הזדמנות להתעדכן בתחום הצילום והאומנות. לסיכום ממליצה להגיע ליום עיון, תמיד נחמד להכיר אמנים פעילים, אוצרים ואנשי רוח.

קרנטינה

ז'אנר: מדיומים שונים

תאריך פתיחה: 24 אוקטובר 2013

תאריך סגירה: 24 דצמבר 2013

שם המקום: בית החולים הנסן - בית המצורעים

כתובת: מרכוס 17 (בסמיכות לתיאטרון ירושלים), ירושלים

שעות פעילות: יום ג' 13:00 – 11:00, יום ד' 13:00 – 11:00, 18:00 – 16:00, יום ו' 11:00 – 9:00

טלפון: 02-5611044

לכאן הייתי מגיעה קודם כל לראות את השיפוץ של הבית היפיפה הזה ושנית בגלל האומנים המציגים, ללא ספק אוסף מוצלח מאוד:  נלי אגסי, אורי גרשט, גל ויינשטיין, מיכל חלבין, ליהי חן, עפרי כנעני, אייל סגל, עינת עריף גלנטי, יאן טיכי, עמית ברלוביץ ולי ינור.

מצפה לרמה גבוה, מקווה לא להתאכזב.

התחלות חדשות והצהרת כוונות

אחרי ארבע שנים מחוץ למושבה חזרתי. 
שיניתי כמה סטטוסים, אקדמאית, צלמת, אשה וממש לאחרונה גם אמא.

את שנת הלימודים האחרונה במכללת ויצו (חיפה) חגגתי בתערוכת הבוגרים שאומנם לא זכתה לפרסום ענק אבל סיכמה בשבילי ארבע שנים של צילום חברתי ואישי, יפה וכואב. עסקתי בצילום של נופי הארץ, שמורות הטבע ושטחי האש, שהם למעשה אחד.(פרוייקט הגמר שלי "מלא חללים ריקים")

לפני חודשיים, חזרנו (בעלי ואני) לבית שלנו שהיה מושכר עד עכשיו, חזרנו פלוס אחד.
עכשיו אני בחופשת לידה, שום קשר בין חופש אל שגרת היום של הבן העירני שלי שכנראה מאמין שלהעביר את הזמן בשינה זה ממש בזבוז. 

האמת שהוא צודק ומכאן יצאתי לכתוב את הבלוג הזה. אני רוצה לפגוש אנשים בקהילה, לראות מה השתנה בעשרים שנה שחייתי וגדלתי כאן, לראות איפה הילד שלי הולך לגדול. מעניין אותי למצוא עוד "סטודנטים משוחררים" בתחום האומנות והעיצוב, להבין "מה עושים עם התואר?".
להכיר יוזמות חדשות, מעצבים חדשניים, אנשים מוכשרים ובעיקר בעיקר ללמוד להכיר מחדש את המושבה שלי ,שלנו, שגדלה והכפילה את עצמה (יתקנו אותי המומחים, כנראה שכבר הרבה יותר מהכפילה).
כמו כן עלי להישאר מעודכנת בתחום הצילום והאומנות, כל יום יש מה ללמוד, סה"כ סיימתי ללמוד לפני שלושה חודשים ואני כבר מרגישה שחלה עלי התיישנות...(-:

בטוחה שהמסע שלי יהיה מעניין

c u around 
רוני