סבתא סבינה וסבא אלי מתארחים בבלוג ומבקרים את התערוכה הקבוצתית שבה אני מציגה במוזיאון הרצליה לאומנות עכשווית:
שלום רוניני! היינו היום בתערוכה ובילינו שם למעלה משעתיים (נטו).
זאת ממש תערוכה מצוינת. למעשה הגעתי למסקנה שזאת תערוכה פמיניסטית הטובה ביותר שראיתי.
לדעתי כ70% מן העבודות הן של נשים והן עוסקות כנשים בכל הנושאים החשובים שבעולם. אינני יכולה לסבול את ה"פמיניזם" המתעסק כל הזמן בסקסואליות הנשית או מתבכיין על הסבל הנשי הנורא של ווסת ולידה או שומו שמיים ! ימי הנידה אצל נשות ישראל...
הנשים בתערוכה זו עוסקות במתח לעומת הרפיה, באמהות, הגזענות, בתוכן חיים שברירי ובעיקר ביופי הטמון בכל אלה. גם העבודה שלך מקבלת משמעות ראויה בתוך קונטקסט זה. מה אנו והמלחמות שלנו עושים לטבע ואיך הטבע, החזק מאיתנו, מנסה וגם מצליח לתקן את הקלקול. זה נכון לא רק לגבי שטחי אש, נכדתי, אלא בכלל לגבי צלקות בגוף ובנפש האדם.
סבא ואני מאד נהנינו מן התערוכה ושמחנו שנכדתנו לוקחת בה חלק. עלי והצליחי! סבא וסבתא שביד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה